בעשורים האחרונים חל שינוי גדול בתחום בריאות הנפש והטיפול הרגשי, עם קבלת הקשר שבין הגוף לנפש על ידי המדע.
כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת פיתח הפסיכיאטר ואבי הפסיכותרפיה הגופנית, וילהלם רייך את מודל ה-Pulsation המבוסס על הבנה פסיכו-סומטית של הגוף והנפש.
רייך, תלמידו של פרויד, האמין שקיימים קשרים הדוקים בין החוויות הנפשיות לגוף הפיזי, והיה בין הראשונים שהציעו את הרעיון, המאוד פופולרי בתחום בריאות הנפש כיום, שגוף האדם משקף את ההיסטוריה הנפשית שלנו.
הוא פיתח את מודל ה-Pulsation כדי לעזור לבני אדם לשחרר מתח רגשי דרך עבודה על הגוף מתוך ההבנה שהרגשות יכולים להצטבר בגוף בצורת אנרגיה חסומה, וניתן לשחררם באמצעות נשימה, תנועה, ועבודה על האזורים הפיזיים שבהם נאגרת האנרגיה.
חלוקת הגוף לשבעה סגמנטים:
רייך חילק את הגוף לשבעה חלקים (סגמנטים) עיקריים, שכל אחד מהם קשור למערכת רגשית ספציפית ומייצג אזור שבו יכול להצטבר מחסום רגשי.
החסימות הללו יוצרות סוגים שונים של "שריון גוף", שנוצר כדי להגן על האדם מהתמודדות ישירה עם חוויות טראומטיות או רגשות לא פתורים.
אותם ״שריונות״ הם דפוס של מתח כרוני בשרירים ובאיברים ומהווים מחסומים פיזיים המונעים את הזרימה החופשית של האנרגיה הרגשית (שלפי רייך נקראת אנרגיית אורגון).
נשימה ותנועה מכוונת על ידי מנחה מנוסה יכולים לשחרר את החסימות הללו, וכך לאפשר לאדם ביטוי רגשי חופשי יותר אשר יתרום לאדם הקלה רגשית, שינוי דפוסים, התרחבות רגשית והכלה של יותר מצבים שעד כה היוו טריגרים ויצרו הפעלות רגשיות .
הנחיית נשימות פולסיישן
עבודתו של המנחה תהיה לזהות את האיזורים החסומים בנשימתו של המונחה, לכוון את תנועת הנשימה, לעודד ולהדריך את המונחה לנשימה מלאה ורציפה, להניע את גוף המונחה ולשחרר נקודות ״תקועות״ (Trigger Points) עם או בלי מגע, לפי הסכם הגבולות בין המנחה למונחה.
במהלך סשן הנשימות עלולות לצוף רגשות שונים וביטויים שונים שלהם כגון עצב וכאב המלווים בבכי, שמחה ואופוריה המלווה בצחוק, כעס המלווה ברקיעת ידיים ורגליים (קתרזיס) וביטויים שונים אחרים.
המנחה המנוסה יידע להחזיק את המרחב הרגיש הזה, להכיל את מצביו הרגשיים של המונחה ללא שיפוטיות ולתת מקום לכל התחושות והרגשות העולים - דבר אשר בפני עצמו יוצר ריפוי משמעותי עבור אנשים שלא ניתנה להם ההזדמנות לבטא את רגשותיהם בחופשיות במהלך חייהם.
יכולת חשובה נוספת של המנחה תהיה ״לסגור״ את הסשן ולתמוך בהשקטת הגוף והרגשות הסוערים (במידה ועלו) עד לרגיעה ואינטגרציה עם המציאות אליה חוזר המונחה.
מנחים המשלבים עבודה בשיח יוכלו לדייק ולכוון טוב יותר סיפורי חיים של מונחים לתוך סשן הנשימות ולתמוך ביכולות הריפוי העצמי והטבעי של הגוף.
השימוש בטכניקת נשימות פולסיישן בליווי אדם בתהליך התפתחות אישית, יחסים ומיניות מהווה הזדמנות נהדרת (השפעה נלווית) לעבודה על מציאת גבולות פנימיים, תקשורת בריאה המתבטאת בביטוי הצבת הגבולות אל מול המנחה ושמירה הדדית על קיומם.
בתרגולי נשימות הכוללים אפשור של מגע ועיסויים עדינים, עצם המגע הלא מטרתי אשר מעניק ללא נסיון לקחת, יחד עם תחושות המגע העדינות בתוך המרחב הבטוח שנוצר בין המנחה למונחה יכול להוות שינוי גדול בתפיסת העולם של המונחה והאמון שהוא מאפשר לעצמו לתת בבני אדם כמו גם עצם תחושת המגע העדין אשר אנשים רבים לא זוכים לחוות בחיי היומיום.
שבעת הסגמנטים של הגוף
סגמנט עיניים:
זהו הסגמנט הראשון והוא כולל את האזור של העיניים, המצח והקרקפת. האזור הזה קשור למתח בעיניים, אשר נובע ממאמץ לראות את העולם בצורה מסוימת. חסימות בסגמנט זה יכולות להוביל לקשיים בראיית המציאות כפי שהיא, ויכולות להיות קשורות לדיכוי רגשות כמו עצב וכעס.
רגשות עיקריים:
פחד, עצב, דיכוי רגשי.
קושי לראות את המציאות כפי שהיא.
זכרונות מודחקים ופחד להתבונן בהם.
השריון:
השריון בסגמנט זה נובע מחוויות שמקשות על האדם להתמודד עם ראיית האמת, עיבוד זכרונות עבר או המנעות מהבעת רגשות שקשורים לעיניים (כמו דמעות). המתח מתבטא בשרירי המצח, העיניים, הקרקפת, ולעיתים באף. אנשים עם חסימות כאן עשויים לחוות תחושות ניתוק מהמציאות, תחושת חוסר נוכחות, ולעיתים בעיות פיזיות כמו מיגרנות או בעיות בראייה.
תרגול נשימה:
בנשימה מודעת, ניתן לכוון את תשומת הלב לאזור זה ולהתמקד בשחרור המתח המצטבר שם. על ידי הפניית תשומת הלב לנשימה דרך העיניים והמצח, ניתן להקל על הלחץ ולהפחית את השריון.
טכניקה נוספת היא שימוש באלומת אור ממוקדת על ידי פנס קטן בחדר חשוך.
מומלץ לעבוד בטכניקה זאת עם מנחה מנוסה היודע להתמודד עם רגשות שונים ואף מפתיעים העלולים לצוף במהלך הסשן.
סגמנט הפה:
אזור זה כולל את הפה, הלסת, והגרון, והוא קשור לרגשות של זעם, אבל ואבלות. חסימות בסגמנט זה עשויות לגרום לקשיים בביטוי מילולי של רגשות, ולהרגשה של "גוש בגרון".
רגשות עיקריים:
- כעס מודחק, אבל, פחד מלהביע דעות ורגשות.
- תחושת צורך "לסתום את הפה" ולא לבטא את האמת הפנימית.
השריון:
השריון כאן מתבטא במתח בלסתות, בשפתיים ובגרון. דיכוי רגשות כמו כעס או צער עשוי להוביל לבעיות בדיבור או קושי בהבעה מילולית, כמו גם תחושות של גוש בגרון או צורך בלתי נשלט לשמור על שתיקה. ניתן לראות זאת גם במתח בשיניים או בלסת עצמה, כגון הידוק שיניים, לעיסה של החלק הפנימי של הלחיים, או תחושת מחנק בגרון.
תרגול נשימה:
תרגול נשימה מודע הכולל תנועות של הלסת, כמו פיהוק או הנעת הלסת, יכול לעזור לשחרר את החסימות.
ניתן גם לעבוד עם נשימות עמוקות דרך הפה, תוך שמירה על תשומת הלב לגרון וללסת.
גם עיסוי הלסתות ושחררורן יכול מאוד לסייע.
קיימת טכניקה נוספת, לא קלה לביצוע, הכוללת שהיה במצב ישיבה ללא בליעת רוק במשך זמן רב.
טכניקה זאת מומלצת להיעשות בליווי מנחה מקצועי היודע להחזיק את הסשן הלא פשוט הזה בשל התובענות הפיזית שלו והרגשות העמוקים העלולים לצוף בעקבותיו.
סגמנט הצוואר:
הסגמנט הזה מכסה את אזור הצוואר, הכתפיים והחלק העליון של החזה. חסימות כאן יכולות להתבטא בקשיים בנשימה או בתחושת חוסר נוחות באזורים אלו. רגשות שקשורים לאזור זה הם בדרך כלל פחד או כעס.
רגשות עיקריים:
- פחדים בלתי מבוטאים, כעסים.
- קושי בנשימה ובביטוי רגשות כמו כאב או פחד.
השריון:
השריון באזור זה כולל את הצוואר, הכתפיים, ואת החלק העליון של בית החזה. חסימות כאן עלולות לגרום לאדם להרגיש מכווץ, עם כתפיים מוטות כלפי מעלה או כלפי פנים, וכאילו הוא לא מצליח לנשום בקלות. הצוואר יכול להיות נוקשה, מה שמעיד על הימנעות מביטוי רגשי פתוח ועמוק.
הראש יכול להיות מוטה כלפי מעלה, מה שיכול להעיד על פחד.
תרגול נשימה:
כדי לשחרר את האזור הזה, ניתן להשתמש בנשימות עמוקות שכוללות את כל אזור הצוואר והחזה העליון. תרגילים כמו סיבובי כתפיים, עיסוי עורף וכתפיים, מתיחות צוואר וקריאות חזקות (כמו קריאות שמגיעות מהבטן) עשויים לסייע.
סגמנט החזה:
הסגמנט כולל את בית החזה כולו, והוא מחובר לרגשות כמו אהבה, צער, וכאב רגשי עמוק. כשיש חסימה באזור זה, האדם עשוי לחוות קשיים בתחושת חום אנושי או קשרים עמוקים עם אחרים.
רגשות עיקריים:
- כאב רגשי, אהבה, חום אנושי.
- פחד מלהרגיש אהבה או חיבור עמוק עם אחרים.
השריון:
זהו אחד האזורים המשמעותיים ביותר לשריון רגשי. חסימות באזור זה גורמות לאדם להרגיש "סגור" רגשית, כאילו הוא לא מצליח לנשום עמוק או לחוות אהבה וחיבור לאחרים. חסימות בחזה מתבטאות לרוב בקושי להביע רגשות של חום או אהבה ובנטייה לשמור את הרגשות קרוב ללב מבלי לחשוף אותם. אנשים עם שריון באזור זה עשויים לחוות קשיי נשימה, כאבים בחזה, או תחושת כובד על הלב.
תרגול נשימה:
נשימות עמוקות דרך בית החזה, תוך הפניית תשומת הלב לתחושת התרחבות והתכווצות של בית החזה, יכולות לעזור לשחרר את המתח כאן. ניתן לשלב עם לחיצות עדינות על החזה, תנועות פתיחה מעל בית החזה, או דחיפה כלפי מעלה של השכמות, כדי לעורר את המקום ולאפשר נשימה עמוקה יותר.
סגמנט הסרעפת:
אזור זה כולל את הסרעפת ואת החלק העליון של הבטן, והוא קשור לרגשות של חוסר אונים או פחד. חסימות בסגמנט זה יכולות לגרום לתחושות של מחנק או לקשיים בנשימה עמוקה.
רגשות עיקריים:
- תחושות של חוסר אונים, פחד.
- קושי להיות נוכח במלואו, לחוש את הגוף ולהיות מחובר לאדמה.
השריון:
השריון באזור הסרעפת קשור לאופן שבו אנו נושמים ואיך אנו מנהלים את האנרגיה שלנו. חסימות כאן גורמות למתח תמידי שמקשה על נשימה עמוקה ומלאה. אנשים עלולים להרגיש "תקועים" באמצע נשימה, עם קושי לשחרר אוויר בצורה מלאה. שריון באזור זה יכול גם להיות קשור לרגשות של כעס או פחד שלא באו לידי ביטוי.
תרגול נשימה:
תרגול נשימות בטן עמוקות, שבהן הסרעפת יורדת ועולה, יכול לעזור בשחרור המתח. ניתן גם לשלב מתיחות, תנועות, עיסויים ולחיצות שמרכזן בבטן העליונה כדי לאפשר זרימה חופשית יותר של אנרגיה.
סגמנט הבטן:
הסגמנט הזה מתייחס לבטן התחתונה והוא מחובר לרגשות כמו כעס, תסכול או חוסר שליטה. כשהאזור הזה חסום, יש נטייה לחוות תחושות של פחד או חוסר ביטחון.
רגשות עיקריים:
- כעס, תסכול, חוסר שליטה.
- פחדים הנוגעים לאספקטים הקיומיים של החיים (פרנסה, הישרדות).
השריון:
אזור הבטן התחתונה הוא מקום שבו רגשות כמו כעס ותסכול מצטברים ונשמרים. חסימות כאן יכולות להוביל לבעיות בעיכול, כאבים בבטן, וקושי לחוש ביטחון רגשי ופיזי. ישנם אנשים שמתארים תחושת "עופרת" או כובד בבטן כאשר הם מתמודדים עם רגשות קשים שנאגרו שם במשך זמן רב.
תרגול נשימה:
תרגול נשימות שמרכזן בבטן התחתונה, תוך הפניית תשומת הלב לתחושת רגיעה בבטן, יכול לעזור לשחרר את החסימות. ניתן לשלב עם לחיצות עדינות או עיסויים על הבטן התחתונה כמו גם תנועות קלות כמו התמתחות קדימה.
סגמנט האגן:
הסגמנט האחרון כולל את אזור האגן והירכיים, והוא מחובר לרגשות של מיניות, שמחה, וכעסים בלתי מבוטאים. חסימות כאן יכולות לגרום לחוויות של דיכוי מיני או חוסר יכולת להביע שמחה.
דבר נוסף אשר דורש תשומת לב ועבודה של מנחה מנוסה הוא שאיזור זה נחסם פעמים רבות בשל פגיעות מיניות או חוויות מיניות לא נעימות.
יש חשיבות רבה לתשומת הלב כשצפים נושאים אלו ומנחה מנוסה יידע לזהות אם התהליך בריא והמוניה עדיין בנוכחות או קופא, לתמוך, לסגור את התהליך ואת האינטגרציה המאוד חשובה בסופו.
במקרים בהם ההצפה תהיה חזקה מדי, יידע המנחה המנוסה לזהות זאת ואם אין ביכולתו לתמוך רגשית במונחה יהיה אחראי להפנות אותו לגורם טיפולי מוסמך בכך.
רגשות עיקריים:
- מיניות, תשוקה, שמחה, כעסים עמוקים.
- דיכוי של דחפים מיניים או רגשות של חיים ואנרגיה יצירתית.
השריון:
האזור הזה הוא מקום של יצירתיות, מיניות וכוח חיים. שריון באגן עלול לנבוע מטראומות מיניות, רגשות מיניים מדוכאים, או בעיות בביטוי שמחה ותשוקה. השריון מתבטא במתח בשרירי הירכיים והישבן, כמו גם באובדן תנועה חופשית באזור האגן. אנשים עם חסימות כאן עשויים להרגיש מנותקים מהחלקים האינטימיים שלהם או לחוות בעיות בתפקוד המיני.
תרגול נשימה:
בנשימה עמוקה שמגיעה עד לאגן, תוך מתן תשומת לב לתחושת שחרור באזור, ניתן להקל על המתח. תרגול תנועות אגן, כמו נדנוד עדין או מעגלים עם האגן, יכול גם לעזור לשחרר את האנרגיה הכלואה באזור הזה.
קיימות טכניקות נוספות המפעילות לחצים על רגלי המונחה ומומלץ לקיים אותן עם מנחה מנוסה.
### מסקנות:
המודל של רייך מציע לנו להבין את הגוף כמראה של החוויות הרגשיות שלנו..
תרגול נשימה ותנועה ממוקדת בכל אחד מהסגמנטים הללו, מיועד לאפשר שחרור של אנרגיה רגשית ופיזית שנתקעה בגוף כתוצאה מחוויות חיים שונות.
התרגול של נשימות ותנועה ממוקדת בכל סגמנט עוזר בפירוק השריון הפיזי-רגשי הזה, שנוצר בגוף בעקבות חוויות חיים שונות, ובכך מחזיר לאדם את תחושת החיוניות, היכולת לחוש רגשות ולחוות את העולם בצורה פתוחה ואותנטית יותר.
—-
אוקאס (יניב) גולד
(P)(C)
כל הזכויות שמורות
מצאתם שגיאות הגהה?
יש לכם הערות, הצעות לעריכה, שינויים או תוספות?
תהיו חברים ותגידו לי :)
Comments